בליטא מתקיים רצף חינוכי מגיל שנתיים ועד סיום התיכון במסגרות חינוך שחלקן פרטיות (מבוססות עיקרון פדגוגי מוביל) ורובן ציבוריות (ממיינות או כלליות), בשילוב של מגוון פדגוגיות מובילות.
המערכת מצהירה על 0% של עבריינות נוער, וממשיכה להפעיל בתי ספר תיכוניים מקצועיים למניעת נשירה.
ממוצע הילודה בליטא עומד על כשני ילדים למשפחה. בהתאם לכך, וגם מסיבות פדגוגיות, ברצף ההתפתחות של מערכת החינוך הציבורית (מגיל שנתיים) גודל הכיתות בגיל הרך מוגבל ל־15 תלמידים, ועם העלייה בגיל הוא מוגבל ל־23 תלמידים.
כמדינה שמחד גיסא עברה טלטלות פוליטיות ודמוגרפיות רבות לאורך ההיסטוריה, ומאידך גיסא חווה כבר שלושה עשורים של עצמאות, ההבנה כי השקעה בחינוך והפיכתו לפרופסיה תביא להצמחת ההון האנושי העתידי, להתפתחות ולקדמה היא המעצבת את המטרות ואת החזון החינוכי, ומתמקדת בכמה עקרונות:
שיפור איכות החיים של אנשי החינוך והפיכת מקצוע ההוראה לפרופסיה.
למידה לאורך החיים – התפתחות מקצועית.
אחריות אזרחית ומודעות לנושאי קיימות: במסגרת הסיור בליטא השתתפנו ביום שיא המבוסס על תפיסה של למידה חוץ־כיתתית ומבוססת מקום. המיזם נקרא "העיר כבית הספר" – שימוש במרחב העירוני כסביבת למידה. ביום זה העיר וילנה כולה הופכת לבית ספר, וכלל תלמידי העיר יוצאים ללמידה חוץ־כיתתית במגוון מוסדות עירוניים דוגמת הצלב האדום, כיבוי האש העירוני, מרכזי זהירות בדרכים, מרכז האדריכלות והתכנון העירוני.
נפגשנו עם נציגי משרד החינוך הליטאי, ומהם למדנו כי מערכת החינוך בליטא מתמודדת עם כמה אתגרים – שחלקם דומים לאלה שישראל מתמודדת עימם:
ריבוי של מורים ותיקים לקראת פנסיה מול מיעוט של נרשמים להכשרות החינוך וההוראה (סטודנטים העידו על שכר נמוך ולא מתגמל ועל סטטוס מקצועי נמוך בראי החברה).
שיעור נשירת המורים החדשים בחמש השנים הראשונות לעבודתם עומד על 15%.
מחסור גדול מאוד במורים למקצועות ה־STEM, אך גם לגיל הרך, לחינוך היסודי ולשפות.
התמודדות עם מגוון תלמידים בתוך מערכת החינוך: אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, וכ־6,000 ילדים פליטים מאוקראינה.
למדנו כי משרד החינוך והכשרת המורים בליטא מקיימים שיח על האתגרים, שחלקם, כאמור, דומים לאלו הנידונים בישראל. חלק מן הפתרונות נבחנים לאור הצורך לפרוט את העקרונות לפעולות מעשיות בהכשרה ובשדה החינוך:
עידוד של צעירים איכותיים להגיע לחינוך ולהוראה, לצד יישום של שני מסלולים להסבת אקדמאים המתומרצים חלקית באמצעות מלגות ומענקים מותנים של המדינה.
כדי לסייע במניעה של שחיקת מורים, תפיסת איכות החיים של המורים והתפתחותם המקצועית מובילה את המענים ללמידת המשך ("רואים אתכם – דואגים לרווחתכם") מבחינה מקצועית (מיומנויות), כולל הסבה מקצועית נוספת והשתלמויות חווייתיות כגון תיאטרון, קולנוע ואומנויות לחימה.
בביקורנו בבית הספר התיכון Kaunas Maironis University Gymnasium הסמוך לאוניברסיטת Vytautas Magnus University (VDU) בקובנה זכינו לראות מגמת חינוך והוראה שבה התלמידים לומדים את ראשית המקצוע בשילוב עם למידה של קורסי מבוא בתחום הפדגוגיה באוניברסיטה. בגין למידת הקורסים, בוגרי המגמה זכאים ל־8 נק"ז של קרדיט אקדמי אם הם ממשיכים ללימודי חינוך באוניברסיטה זו. נוסף על כך, במהלך הלימודים במגמה מושם דגש על פרקטיקה מדורגת של צפייה והתנסות בהוראה במערכת החינוך. מנהלת בית הספר שיתפה כי 50% מכלל הלומדים במגמה ממשיכים אחר כך ללימודי הוראה כדי להיות מורים.
מפגש עם תלמידי מגמת ההוראה בתיכון בקובנה
תוכנית Tęsk (בתרגום: תוכנית "המשך"): בעבר מורים הוכשרו ללמד תחום דעת אחד בלבד, מה שהקשה עליהם להגיע למשרה מלאה בבתי ספר קטנים. נוסף על כך, דרישות משרד החינוך למספר מינימלי של סטודנטים מנעו במשך שנים פתיחת תוכניות להכשרת מורים בפיזיקה, בביולוגיה ובכימיה. במענה לכך נבנתה תוכניתTęsk , המאפשרת למורים בפועל ולסטודנטים לרכוש הסמכה בתחום דעת שני במימון המדינה. גמישות זו מאפשרת למורים ללמד כמה מקצועות, וכך להשיג משרה מלאה המבטיחה גם תשלום על שעות תכנון ועבודה קהילתית.
למידה מבוססת התנסות במכללת VIKO, הכוללת חודש של התנסות מעשית בשדה החינוכי בכל סמסטר, משובי עמיתים ולמידה רפלקטיבית מונחית, ליווי של מורים צעירים על ידי עמיתים ותיקים, והקמה של מעבדות התנסות המדמות את אתגרי העתיד, לדוגמה: מעבדה חווייתית־חושית למדעים; פיתוח פדגוגיה חקרנית; מעבדה להכלה וחדשנות; פיתוח כלים להתמודדות עם כיתות משלבות; מעבדה לחללים ארגונומיים – תכנון מרחבי למידה מותאמים אישית; מכוני מחקר של מדע הלמידה בהקשר של נוירו־קוגניציה ומדעים, ועוד.
דגש על למידה של שפות: מכיתה א' – ליטאית ואנגלית במודל קיימברידג', ועוד שתי שפות בחירה דוגמת פולנית, רוסית, או עברית בבית הספר היהודי.
שילוב, הכלה, הכללה והנגשה (UDL): כל המתכשרים לחינוך ולהוראה מחויבים בלימודי חינוך מיוחד ושילוב בהיקפים משתנים של 60–90 שעות, בתוספת בחירת התמחות: שפת הסימנים הליטאית, כבדי שמיעה וחירשים, ליקויי ראייה ועיוורון, אוטיזם, ניהול מקרים, זכויות אדם, עבודה סוציאלית בין־תרבותית. את היישום של תפיסת ההכלה וההשתלבות ראינו בביקורינו במסגרות חינוך שונות, למשל בגן ילדים של המערכת הציבורית וכן בפעילות חוץ־כיתתית במרכז הצלב האדום. התרשמנו ממוכנותם של אנשי החינוך להוראה מותאמת ולחינוך חברתי מכיל.
מצאנו חיבור בין מערכת החינוך הישראלית למערכת החינוך הליטאית כשביקרנו במרכז המחוננים בקובנה. הביקור מילא אותנו גאווה, בהיותו מבוסס על הגישה הישראלית למיון ולהוראת תלמידים מחוננים. התפעלנו ונפעמנו מן השילוב של המרכז בתוך הטבע ולצד הגן הבוטני המרהיב.
טעימות משוב מעמיתי אלומות
"התפעלתי מאוד מרמת האנגלית של התלמידים במוסדות החינוך, ומשום שאני באה מתחום שפות והכשרת מורים לאנגלית חשבתי עד כמה חשוב לחייב את לימוד האנגלית בארץ החל מכיתה א' או מגני הילדים, ולא רק מכיתה ג' כפי שמקובל כיום".
"אחת התובנות המרכזיות שעלו בי במהלך הסיור בליטא היא החשיבות של חשיפה לעולם החינוך ובניית זהות חינוכית כבר בגיל צעיר. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד במגמת הפדגוגיה בתיכון, שבה תלמידים נחשפים לעולם ההוראה, לערכים חינוכיים ולהתנסות מעשית כבר בשלב מוקדם. היה מעניין לראות שחלק מהתלמידים מכוונים להמשיך בעתיד למקצוע ההוראה, בעוד אחרים מבינים דרך ההתנסות שזה אינו הכיוון המתאים עבורם, וגם זו בעיניי למידה משמעותית וחשובה. הדבר מחזק את התחושה שמקצוע ההוראה נתפס כמקצוע בעל ערך ומשמעות כבר בגיל התיכון. אם יש לי "עצת זהב" לקחת מהסיור היא לחזק את החיבור לעולם החינוך כבר בגיל צעיר באמצעות מגמות חינוך, התנסויות ולמידה משמעותית, ובכך לאפשר בחירה מודעת יותר במקצוע ההוראה ולחזק את מעמדו בעתיד".
"המודל של 30 ימי התנסות מעשית רצופים בהכשרת המורים שראינו בליטא מראה שניתן לגשת להכשרה בדרכים מגוונות, ואין הכרח להתקבע על המודל המסורתי של יום בשבוע. כדאי להשתחרר מהתפיסה שמה שנעשה מכוח ההרגל הוא בהכרח הדרך הנכונה, ולפתוח את הראש לאפשרויות חדשות".
