בליטא, המונה 2,800,00 תושבים, היה ריבוי של מוסדות המכשירים מורים ואנשי חינוך. כאשר הכשרת המורים מפוזרת בין מוסדות רבים קשה יותר להבטיח סטנדרטים אחידים, פיקוח איכותי, חדשנות פדגוגית וקשר חזק בין תאוריה לפרקטיקה. המעבר למרכזי מצוינות נועד לאפשר הכשרה מקצועית יותר, מבוססת מחקר, וקרובה יותר לצורכי מערכת החינוך.
נוסף על כך נוצר מחסור במורים, ועלה צורך למשוך דור חדש של מורים איכותיים ולהתאים את מערכת הכשרת המורים לצורכי החברה והמשק במאה ה־21.
בשנת 2017 ליטא חוללה רפורמה מבנית בהכשרת מורים, ובמסגרתה צומצם המערך הרחב של מוסדות ותוכניות להכשרת מורים ונבנה מודל של מרכזי מצוינות להכשרת מורים. המטרה הייתה לרכז את ההכשרה במוסדות חזקים יותר, בעלי יכולת אקדמית, מחקרית ופדגוגית גבוהה. מטרת המעבר למרכזי מצוינות הייתה ריכוז מומחיות, חיזוק הקשר בין מחקר לפרקטיקה, פיתוח הכשרה גמישה וחדשנית, והתאמת דמות המורה לצורכי מערכת החינוך במאה ה־21 – מורה שמסוגל להתמודד עם שינויים טכנולוגיים, עם שונות בין תלמידים, עם הכלה, עם למידה חדשנית ועם צרכים חברתיים משתנים.
לצד הכשרת המורים במוסדות אלו, המקבלים מימון ממשרד החינוך, יש מוסדות אקדמיים נוספים במדינה המכשירים מורים אבל אינם נחשבים "מרכזי הכשרת מורים" רשמיים, ואינם מקבלים על כך מימון ממשרד החינוך.
בעוד משרד החינוך הליטאי רואה ברפורמה כלי מאושר הפועל ליעילות ולשיפור, נציגי הקונסורציום מדברים בעיקר על שיתופי פעולה מחקריים ועל שימוש משותף במעבדות הייחודיות של כל מוסד, כחלק מתהליך של קונסורציום. על כך שמענו מנציגת KTU במהלך הביקור באי המדע.
